שיר השירים

על שיר השירים

שירת האהבה של שלמה, שחז״ל קראו לה ״קודש קודשים״ (ידיים ג׳, ה׳) ואמרו שכל הכתובים קודש והיא קודש קודשים. על פני הכתוב זהו דיאלוג של דוד ורעיה המחפשים זה את זה בכרמים ובשדות, בין שומרי החומות ובנות ירושלים, בשפה עשירה של בשמים, גפנים ורימונים - ״קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים״. במסורת כולו משל לאהבת ה׳ וישראל: הדוד הוא הקדוש ברוך הוא והרעיה היא כנסת ישראל, והחיפוש והמציאה הם קורות הברית לדורותיה - שעבוד וגאולה, ריחוק וקירוב. לפי חז״ל כתבו שלמה בנערותו, בעת שהאהבה בשיאהּ. פסוקו החותם, ״מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה״, נעשה סמל לנצחיות הקשר. נקרא בליל הפסח ובקבלת שבת.

אני לדודי ודודי לישיר השירים ו', ג