חטא המרגלים

על חטא המרגלים

שנים עשר נשיאים, איש אחד לכל מטה, נשלחו מפארן לתור את הארץ - לראות מה היא, החזק העם היושב עליה או רפה, ומה הערים, במחנים אם במבצרים. ארבעים יום שהו בהּ, הגיעו עד נחל אשכול וכרתו שם זמורה עם אשכול ענבים שנשאו בשניים במוט. בשובם דיווחו שזבת חלב ודבש היא אך עז העם. כלב בן יפונה היסה את העם ואמר ״עלה נעלה וירשנו אותהּ כי יכול נוכל להּ״, אך עשרה מהם הוציאו את דיבתהּ רעה - ״ארץ אוכלת יושביה היא... ונהי בעינינו כחגבים״. העם בכה כל אותו הלילה, ליל ט׳ באב, ואמר ״ניתנה ראש ונשובה מצריימה״; משה ואהרן נפלו על פניהם, יהושע וכלב קרעו בגדיהם ואמרו ״טובה הארץ מאוד מאוד״, והעדה ביקשה לרגום אותם באבנים. אז נגזר על הדור למות במדבר - ארבעים שנה של נדודים, שנה לכל יום שתרו - עד תום דור יוצאי מצרים; העשרה מתו במגפה, והמעפילים שעלו למחרת בכל זאת הוכו.

עלה נעלה וירשנו אותהּ, כי יכול נוכל להּבמדבר י"ג, ל