סלע עיטם

נקיק בסלע בהרי יהודה, שאליו ירד שמשון להסתתר אחרי שהיכה בפלשתים ״שוק על ירך״. מה שקרה שם הוא אחד הרגעים הקשים בספר: לא הפלשתים באו לתפוס אותו, אלא שלושת אלפים איש מיהודה - בני עמו, שירדו לכפות אותו ולמסור אותו לידיהם, ״הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים״. שמשון הניח להם לאסור אותו בשני עבותים חדשים, בתנאי שלא יפגעו בו בעצמם. משבט שלם שהשלים עם השעבוד, הוא היה היחיד שלא.

שמשון: משבט דן, שלידתו בושרה לאשת מנוח בידי מלאך: נזיר אלוקים מן הבטן, "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים".