עקידת יצחק

על עקידת יצחק

העשירי והקשה שבניסיונות אברהם, ובו נאמר בהדרגה מכוונת: ״קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק״. אברהם השכים בבוקר, חבש בעצמו את החמור, ולקח את יצחק ושני נעריו. שלושה ימים הלכו, וביום השלישי ראה את המקום מרחוק - הר המוריה, המקום שבו ייבנה לימים בית המקדש. הוא אמר לנעריו ״שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם״, ובדרך שאל יצחק ״איה השה לעולה״ ונענה ״אלוקים יראה לו השה״. בראש ההר נעקד יצחק, בן שלושים ושבע לפי המסורת, על גבי המזבח, וברגע האחרון עצר מלאך את היד: ״אל תשלח ידך אל הנער... כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה״. איל שנאחז בסבך בקרניו הוקרב תחתיו. זכות העקידה נזכרת בתפילות, בסליחות ובתקיעת השופר עד היום.

אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה - כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתהבראשית כ"ב, י"ב