ירבעם בן נבט

על ירבעם בן נבט

בן נבט מאפרים, עבד שלמה שהופקד על סבל בית יוסף. אחיה השילוני פגשו בדרך, קרע את שלמתו החדשה לשנים עשר קרעים ונתן לו עשרה: "הנני קורע את הממלכה מיד שלמה". שלמה ביקש להמיתו והוא ברח למצרים אל שישק, ושב אחרי מותו. כשסירב רחבעם להקל את העול, המליכוהו עשרת השבטים. אז עשה את המעשה שהטביע את חותמו לדורות: מחשש שעליית העם לרגל לירושלים תשיב את לבם לבית דוד, עשה שני עגלי זהב והציבם בדן ובבית אל - "הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" - הקים במות, ומינה כהנים שלא מבני לוי, ובדה חג בחודש השמיני מלבו. איש האלוקים מיהודה ניבא על מזבחו, וידו יבשה בהושיטו לתופסו. הכתוב מכנה כל מלכי ישראל אחריו "אשר החטיא את ישראל".

הנה אלוקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריםמלכים א י"ב, כ"ח