עלי הכהן

על עלי הכהן

הכהן הגדול ושופט ישראל ארבעים שנה, וכל הנזכר ממנו במקרא הוא בשילה - מקום משכן ה׳. בו ראה את חנה מתפללת בלחש וחשבהּ לשיכורה, וכשהתברר לו הדבר בירכהּ: "ואלוקי ישראל ייתן את שלתך" - ומברכתו נולד שמואל, שגדל אצלו במשכן. שני בניו חפני ופנחס נהגו שלא כשורה בקודשים, והוא הוכיחם ברפיון: "אל בניי, כי לא טובה השמועה" - ועל כך באה נבואת איש האלוקים על כליון ביתו. במלחמת פלשתים שלחו הזקנים והעם להביא את הארון משילה לשדה הקרב, ושני בניו הלכו עמו; והוא עצמו נותר בשילה יושב על הכיסא יד הדרך ומצפה - "כי היה לבו חרד על ארון האלוקים". כשבאה הבשורה שנשבה הארון ומתו בניו, נפל אחורנית בעד יד השער, נשברה מפרקתו ומת בן תשעים ושמונה.

ויהי כהזכירו את ארון האלוקים, וייפול מעל הכיסא אחורניתשמואל א ד', י"ח