מחניים

מחניים ישבה בגלעד שמעבר לירדן, והשם עתיק ממנה: יעקב קרא כך למקום בדרכו חזרה לארץ. הירדן הוא שהופך אותה למקלט, כי הוא מפריד את הבורח מרודפיו. לשם ברח דוד ממרד אבשלום, ושם קיבלו אותו ברזילי הגלעדי ואחרים במיטות ובלחם ובדבש. הקרב עצמו נערך ביער אפרים ״ויֶּרֶב היער לאכול בעם מאשר אכלה החרב״, ובמחניים ישב דוד בשער וחיכה לשמועה על בנו.

דוד: הצעיר בשמונת בני ישי מבית לחם, רועה צאן שנמשח בסתר בידי שמואל - "כי האדם יראה לעיניים וה׳ יראה ללבב".