ירושלים מופיע ב-36 תחנות במסעות הדמויות, מאברהם (1948) ועד מלאכי (3400). עברו כאן אברהם, יצחק, דוד, נתן, שלמה, רחבעם ועוד.
איך תרצו לגלות את ירושלים?
או קראו כאן מה קרה במקום ↓כל מי שעבר בירושלים על ציר הזמן:
עקידת יצחק
והאלוקים ניסה את אברהם: 'קח נא את בנך את יחידך את יצחק'. על הר המוריה נעקד יצחק, ומלאך עצר את היד - 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה'.
העקידה
בהר המוריה נעקד יצחק על גבי המזבח ומסר נפשו לשמים. במקום הזה ייבנה לימים בית המקדש.
כיבוש העיר ובירת הממלכה
לכד את מצודת ציון מידי היבוסי וקראה עיר דוד. העלה שמה את ארון הברית בשמחה ובמחולות, ומלך על כל ישראל שלושים ושלוש שנה. שם קיבל את הבטחת בית דוד לעולם.
משל 'אתה האיש'
בחצר דוד, לאחר מעשה בת שבע, בא נתן במשל כבשת הרש ואמר לדוד: 'אתה האיש'. גם ניבא לו את הבטחת בית דוד הנצחית - 'ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם'.
בית המקדש וארמונו
בשנה הרביעית למלכותו בנה את בית ה' על הר המוריה, ואחריו שלוש עשרה שנה בנה את ארמונו. מלכת שבא, ששמעה את שמעו, באה לנסותו בחידות ונדהמה מחכמתו ומעושרו.
בירתו ופשיטת שישק
בשנה החמישית למלכותו עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ולקח את אוצרות בית ה' ובית המלך, ואת מגני הזהב אשר עשה שלמה.
'לא תעלו'
כשאסף רחבעם מאה שמונים אלף איש להילחם בישראל ולהשיב את הממלכה - בא דבר ה' אל שמעיה: 'לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם כי מאתי נהיה הדבר'. וישמעו לדבר ה' וישובו. בימי שישק אף הורה על הכניעה: 'נכנעו, לא אשחיתם'.
בירתו
מלך שלוש שנים בירושלים, והלך בכל חטאות אביו - 'ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוקיו'.
ביעור עבודה זרה
העביר את הקדשים מן הארץ, הסיר את כל הגילולים, ואף את מעכה אמו הסיר מגבירה על אשר עשתה מפלצת לאשרה. לבו היה שלם עם ה' כל ימיו.
בירתו ותיקוני המשפט
שלח שרים וכהנים וְלוויים ללמד תורה בערי יהודה, ומינה שופטים בכל הארץ: 'ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה''.
הריגת אחיו ופשיטת פלשתים וערבים
כשקם על ממלכת אביו הרג את כל אחיו בחרב. נשא את עתליה בת אחאב והלך בדרכי בית אחאב. פלשתים וערבים פשטו על ארמונו ושבו את נשיו ובניו מלבד אחזיהו הקטן.
השתלטותה ומותה
כראותה כי מת בנה קמה ותאבד את כל זרע הממלכה, אך יהושבע הצפינה את יואש התינוק בבית ה' שש שנים. ביום השביעי המליכו הכהנים את יואש, ואת עתליה הוציאו והמיתוה בשער הסוסים.
הסתרתו, תיקון הבית ורצח זכריה
הוסתר בבית ה' משעה שהיה בן שנה, והומלך בגיל שבע בידי יהוידע הכהן. תיקן את בדק הבית מכספי התרומות. אך אחרי מות יהוידע סר לעבודה זרה, וציווה לסקול את זכריה בן יהוידע בחצר בית ה' - 'ירא ה' וידרוש'. נרצח בסוף ימיו בידי עבדיו במיטתו.
בירתו ופריצת החומה
עשה הישר בעיני ה' אך לא בלבב שלם. לאחר תבוסתו ליהואש פרץ מלך ישראל בחומת ירושלים ארבע מאות אמה, ובזז את אוצרות הבית והמלך.
חיזוק החומות וצרעתו
בנה מגדלים בירושלים ויחזקם. דרש את האלוקים כל ימי זכריהו המבין, ויצליחהו ה'. אך כשניסה להקטיר קטורת בהיכל - יצא הצרעת במצחו, וישב בבית החופשית עד מותו, ויותם בנו על הבית שופט את עם הארץ.
החזון והישועה
בשנת מות עוזיהו ראה את ה' על כיסא רם ונישא ושרפים ממעל: 'קדוש קדוש קדוש'. ניבא בירושלים בימי ארבעה מלכים - על תוכחה ונחמה, על נס מפלת סנחריב, ועל הגאולה: 'וכתתו חרבותם לאתים'.
שער בית ה' העליון
עשה הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עוזיהו אביו, אך העם עוד השחיתו. בנה את שער בית ה' העליון, והרבה לבנות בחומת העופל.
ברית עם רצין והמצור על אחז
כרת ברית עם רצין מלך ארם, ועלו יחד למלחמה על אחז מלך יהודה לצור על ירושלים - ולא יכלו להילחם עליה.
'ציון שדה תיחרש'
ניבא על חורבן ירושלים: 'ציון שדה תיחרש וירושלים עיין תהיה' - נבואה שהצילה לימים את ירמיהו. וגם ניבא על מלך המשיח: 'ואתה בית לחם אפרתה... ממך לי יצא להיות מושל בישראל'.
סגירת המקדש והעברת בנו באש
עשה מסכות לבעלים, הקטיר בגיא בן הינום והעביר את בנו באש כתועבות הגויים. סגר את דלתות בית ה' ועשה לו מזבחות בכל פינה בירושלים.
פתיחת המקדש, מנהרת השילוח ונס מפלת סנחריב
פתח את דלתות בית ה' וטיהרו, וכיתת את נחש הנחושת שעשה משה. חצב את מנהרת השילוח להביא מים אל תוך העיר. כשצר סנחריב על ירושלים התפלל בבית ה', וישעיהו ניבא ישועה - ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף. בחלותו למות התפלל, ונוספו לו חמש עשרה שנה, ולאות חזרה הצל עשר מעלות אחורנית.
עבודה זרה ותשובתו בסוף ימיו
בנה מחדש את הבמות שהרס אביו, השתחווה לכל צבא השמים, בנה מזבחות בבית ה' והעביר את בניו באש בגיא בן הינום, ועסק בכישוף ואוב. ומילא את ירושלים דם נקי מפה אל פה. לבסוף, בצר לו, נכנע לפני אלוקי אבותיו, הסיר את האלילים ותיקן את מזבח ה'.
הארבה ויום ה'
על מכת ארבה כבדה שפשטה על הארץ קרא יואל לתשובה ולצום: 'קרעו לבבכם ואל בגדיכם'. וניבא על יום ה' הגדול ועל שפיכת הרוח: 'והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר'.
מלכותו הקצרה ומותו
הלך בדרכי אביו הרעות מטרם תשובתו, ויעבוד את כל הפסילים אשר עשה אביו - ולא נכנע לפני ה' כאשר נכנע מנשה אביו. קשרו עליו עבדיו וימיתוהו בביתו, ועם הארץ הרג את כל הקושרים והמליכו את יאשיהו בנו.
מציאת ספר התורה, הברית והפסח
בשמונה עשרה שנה למלכותו, בעת חיזוק בדק הבית, מצא חלקיהו הכהן את ספר התורה. חולדה הנביאה ניבאה על החורבן העתיד. יאשיהו קרא באוזני העם וכרת ברית לפני ה', וערך פסח כמוהו לא נעשה מימי השופטים.
בימי יאשיהו
ניבא בירושלים בימי יאשיהו, ערב הרפורמה הדתית, על 'יום ה' הגדול' ועל עונש עובדי הבעל וכוכבי השמים. וחתם בנחמה: 'רני בת ציון... ה' אלוקיך בקרבך'.
נבואת ספר התורה
כשנמצא ספר התורה בבית ה', שלח יאשיהו אל חולדה הנביאה היושבת בירושלים במשנה. ניבאה כי תבוא הרעה על המקום - אך יאשיהו, על אשר נכנע לבבו, ייאסף בשלום אל קברותיו.
נבואות החורבן והמאסר
בשער בית ה' התרה בעם ובמלכים על הפורענות הבאה ועל הכניעה לבבל. על נבואותיו הושלך לבור טיט ונאסר, וראה בעיניו את חורבן העיר והמקדש.
המלכתו הקצרה
המליכו עם הארץ תחת יאשיהו אביו, וימלוך שלושה חודשים בירושלים ויעש הרע בעיני ה'.
המלכתו, שריפת המגילה ומרדו בבבל
פרעה נכה המליכו תחת אחיו והסב שמו מאלישיב ליהויקים. שרף באש את מגילת דברי ירמיהו כשקראה יהודי לפניו. היה נכנע לנבוכדנאצר שלוש שנים, ואז מרד בו - ובימיו החלה גלות בבל הראשונה, ובה דניאל וחבריו.
הכניעה למצור נבוכדנאצר
מלך שלושה חודשים בלבד. נבוכדנאצר צר על ירושלים, ויצא יהויכין ואמו ועבדיו אליו - ויקח את כל אוצרות בית ה' ובית המלך.
מרדו והחורבן
המלך האחרון ליהודה, הומלך בידי נבוכדנאצר. מרד בו בניגוד לנבואת ירמיהו, ונבוכדנאצר צר על העיר שנתיים עד שחל הרעב וגם הובקעה החומה בתשעה בתמוז.
חזון המקדש
ברוח הובא במראות אל ירושלים לראות את תועבות המקדש ואת הסתלקות הכבוד. ובחזון הגאולה נגלה לו המקדש העתידי לפרטיו, והמים היוצאים מתחת מפתן הבית.
עידוד בניין הבית
בשיבת ציון, בימי דריווש, זירז את זרובבל ואת יהושע הכהן ואת העם לחדול מהתרשלות ולבנות את בית ה': 'עלו ההר... ובנו הבית'. הבטיח: 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'.
חזונות הנחמה
לצד חגי עודד את בוני הבית השני בחזונות לילה - המנורה, שני הזיתים והמרכבות: 'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי'. וניבא על הגאולה: 'הנה מלכך יבוא לך... עני ורוכב על חמור'.
בימי עזרא ונחמיה
אחרון הנביאים, בימי עזרא ונחמיה, הוכיח את הכהנים על זלזול בעבודה ואת העם על גירושין ומעילה במעשרות. וחתם את הנבואה: 'הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא'.