שעירה בהר אפרים

הר אפרים הוא לב ההר המרכזי, מכוסה יער בימי השופטים ומוגן מפני מרכבות, ולכן הוא היה המקום הבטוח לאסוף בו כוח. משם תקע אהוד בשופר, וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם. הסדר חשוב: קודם המכה האישית על המלך, ואחר כך הקריאה לעם. אהוד לא גייס צבא ואחר כך יצא למלחמה, אלא עשה מעשה שאין ממנו חזרה ורק אז קרא לאחרים.

אהוד בן גרא: בן גרא, איש שבט בנימין, "איש אטר יד ימינו" - כלומר שלט ביד שמאלו, פרט שהכריע את גורל שליחותו.