אנטיוכוס הרשע (יוון)

על אנטיוכוס הרשע (יוון)

אנטיוכוס הרביעי, המכנה עצמו ״אפיפנס״ (הנגלה) ובפי מתנגדיו ״אפימנס״ (המשוגע), מלך הממלכה הסלאוקית בסוריה, שביקש לכפות תרבות יוונית אחידה על כל נתיניו. ביהודה מצא בעלי ברית בקרב המתייוונים, שקנו את הכהונה הגדולה בכסף ובנו גימנסיון בירושלים. בשובו מן הכישלון במצרים פרק את זעמו על ירושלים: הוא בזז את המקדש, נטל את המנורה ואת כלי הזהב, ואחר כך גזר גזירות שמד - אסר על השבת, המילה וקידוש החודש, ציווה להקריב חזיר על המזבח, שרף ספרי תורה והעמיד צלם בהיכל, ״וטימאו כל השמנים״. רבים נהרגו על קידוש השם, ובהם אלעזר הזקן וחנה ושבעת בניה. כנגד גזירותיו קמו במודיעין מתתיהו כהן גדול מבני חשמונאי וחמשת בניו, ובראשם יהודה המכבי; מלחמת מעטים מול רבים הסתיימה בטיהור המקדש בכ״ה בכסלו ובנס פך השמן. אנטיוכוס עצמו מת במסע מזרחה, ולא הספיק לראות את מפלת גזירותיו.