טיטוס (רומא)

על טיטוס (רומא)

המצביא הרומי, בנו של אספסיאנוס, שקיבל את פיקוד המערכה ביהודה כשאביו יצא לרומא לתפוס את הקיסרות, והשלים את דיכוי המרד הגדול. הוא הידק את המצור על ירושלים המורעבת והשסועה במלחמת אחים - הבריונים שרפו את אוצרות המזון שהיו יכולים לפרנס את העיר שנים - וכבש חומה אחר חומה. בי״ז בתמוז הובקעה החומה ובטל התמיד, ובט׳ באב עלה בית המקדש השני באש. העיר נהרסה, רבים נהרגו או נמכרו לעבדים ברחבי האימפריה, וכלי המקדש - המנורה, השולחן והחצוצרות - נישאו בתהלוכת הניצחון ברומא ונחקקו בשער טיטוס שעומד שם עד היום. חז״ל כינוהו ״טיטוס הרשע״, סיפרו שגידף וניקב את הפרוכת בחרבו, וסיפרו שנענש ביתוש שנכנס במוחו וייסרו שבע שנים. עם חורבנו החלה הגלות הארוכה, ורבן יוחנן בן זכאי שהציל את יבנה וחכמיה הבטיח את המשך התורה בלעדי המקדש.