איכה

על איכה

חמש קינות שקונן ירמיהו על חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון, ארבע מהן בנויות בסדר אלפביתי כדי לתת לאבל צורה ומידה. הספר פותח בשורה שהפכה לסמל: ״איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, הייתה כאלמנה״ - ומתאר את דרכי ציון האבלות, את הכהנים הנאנחים ואת הבתולות הנוגות, את הרעב הנורא במצור שבו ״ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן״, את גלות העם ואת שמחת האויב על שברהּ. הקינה אינה מאשימה את ה׳ אלא את החטא - ״חטוא חטאה ירושלים״, ״צדיק הוא ה׳ כי פיהו מריתי״ - וזוהי חוזקהּ. מתוך התהום בוקעת אמונה בפרק השלישי: ״חסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, חדשים לבקרים רבה אמונתך״, והספר חותם בבקשה ״השיבנו ה׳ אלייך ונשובה, חדש ימינו כקדם״. נקרא בליל תשעה באב מדי שנה.

חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו - חדשים לבקרים, רבה אמונתךאיכה ג', כ"ב–כ"ג