דניאל

על דניאל

מזרע המלוכה, שהוגלה כנער לחצר נבוכדנאצר עם חנניה, מישאל ועזריה, ולומדו ספר ולשון כשדים. מיד בראשית דרכו סירב להיטמא בפת בג המלך וביקש זרעונים ומים - ופניו נראו טוב מכל הילדים. ה׳ נתן לו הבנה בכל חזון וחלום: הוא לבדו הגיד את חלום הצלם שנשכח מנבוכדנאצר ואת פשרו - ארבע המלכויות והאבן שתמלא את הארץ; ניבא על שיגעון המלך ושיבתו; ובליל נפילת בבל פתר לבלשאצר את הכתובת "מנא מנא תקל ופרסין". שלושת רעיו הושלכו לכבשן האש וניצלו, והוא עצמו - משסירב לחדול מתפילתו שלוש פעמים ביום - הושלך לגוב האריות ויצא שלם. חלקו השני חזונות על ארבע החיות ועל הקץ, שהעסיקו את המפרשים לדורות.

אלוקיי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא ולא חבלונידניאל ו', כ"ג