תרי עשר

על תרי עשר

שנים עשר נביאים שנאספו לספר אחד כדי שלא יאבדו מחמת קוצרם, ופרושׂים על כארבע מאות שנה. בממלכת ישראל ובימיה ניבאו עובדיה על אדום, הושע על הזנות שאחרי ה׳ ועל השיבה, עמוס רועה הבקר מתקוע על עיוות הדין ורמיסת האביון, ויונה שברח תרשישה ולבסוף הביא את נינוה לתשובה. בימי יהודה ניבאו מיכה, שבישר ״והצנע לכת עם אלוקיך״ ואף התנבא על חורבן ציון, יואל על הארבה ועל שפיכת הרוח, ונחום על מפלת נינוה. סמוך לחורבן פעלו צפניה וחבקוק, שהתמודד עם השאלה מדוע ״רשע מכתיר את הצדיק״ והשיב ״וצדיק באמונתו יחיה״. אחרי שיבת ציון חתמו חגי וזכריה, שעוררו לבניין הבית השני, ומלאכי - האחרון שבנביאים. כל נביא מופיע גם בנתיב הנביאים.