עמוס

על עמוס

נוקד מתקוע שבמדבר יהודה ובולס שקמים, שלא היה נביא ולא בן נביא - "ויקחני ה׳ מאחרי הצאן" - ונשלח לנבא דווקא בממלכת ישראל בשיא שגשוגה בימי ירבעם השני. פתח בסבב נבואות על עמי הסביבה - דמשק, עזה, צור, אדום, עמון, מואב - ואז סגר את המעגל על ישראל עצמה, בתוכחה החריפה שבנביאים על עיוות המשפט ועושק הדלים: "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים"; "השוכבים על מיטות שן"; "השופטים בשער" ולוקחי השוחד. הוא לעג לפולחן ריק - "שנאתי מאסתי חגיכם" - ותבע: "ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן". אמציה כהן בית אל גירשו: "חוזה, לך ברח לך אל ארץ יהודה". ספרו חותם בנחמה: "והשיבותי את שבות עמי ישראל".

ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתןעמוס ה', כ"ד