חורבן שומרון וגלות עשרת השבטים

על חורבן שומרון וגלות עשרת השבטים

הושע בן אלה, מלכהּ האחרון של ישראל, מרד באשור, חדל להעלות את המנחה השנתית וביקש עזרה מסוא מלך מצרים. שלמנאסר עצרו ואסרו בבית כלא, ועלה על שומרון וצר עליה שלוש שנים עד שנפלה. עשרת השבטים הוגלו לחלח ולחבור נהר גוזן ולערי מדי, ובמקומם הושבו גויים מבבל ומכותה ומעווא ומחמת ומספרווים - הם השומרונים, שעבדו את ה׳ ואת אלוהיהם יחד ולכן נקראו ״גרי אריות״. הכתוב עוצר את הסיפור ומקדיש פרק שלם להסבר: ״ויהי כי חטאו בני ישראל לה׳ אלוקיהם... וייראו אלוהים אחרים וילכו בחוקות הגויים״, ומזכיר שה׳ העיד בהם ביד כל נביא וחוזה ולא שמעו. כך תמה ממלכת ישראל אחרי מאתיים וארבעים שנה ותשעה עשר מלכים, שכולם עשו הרע בעיני ה׳ - ונותרה יהודה לבדהּ עוד כמאה שלושים שנה.

ויהי כי חטאו בני ישראל לה' אלוקיהם, המעלה אותם מארץ מצריםמלכים ב י"ז, ז