נס מפלת סנחריב

על נס מפלת סנחריב

סנחריב מלך אשור, שכבר החריב את שומרון וכבש את כל ערי יהודה הבצורות, עלה על ירושלים בשנת ארבע עשרה לחזקיהו. תחילה שילם לו חזקיהו שלוש מאות כיכר כסף וקיצץ את דלתות ההיכל, אך סנחריב שלח בכל זאת את רבשקה עם צבא כבד. רבשקה עמד בתעלת הבריכה העליונה וחירף בקול רם בשפת יהודית, בכוונה שישמע העם על החומה: הוא לעג לביטחון במצרים ״משענת הקנה הרצוץ״, טען ״אל יבטח אתכם חזקיהו אל ה׳״, והזכיר שאלוהי כל הגויים לא הצילו. שליחי המלך ביקשו שידבר ארמית, והוא סירב. חזקיהו קרע בגדיו, בא לבית ה׳, פרש את האיגרת לפני ה׳ והתפלל; ישעיהו בישרו שהאויב לא יבוא אל העיר ולא יורה שם חץ ובדרך אשר בא בהּ ישוב. באותו לילה יצא מלאך ה׳ והיכה במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף איש, וסנחריב שב לנינוה - ושם הרגוהו שני בניו בבית מקדש אלוהיו.

ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלףמלכים ב י"ט, ל"ה