גבעון

גבעון ישבה על רמה גבוהה מצפון-מערב לירושלים, על הדרך העולה מן השפלה אל ההר - עמדה חשובה דיה כדי שברית איתה תיחשב בגידה בעיני מלכי הדרום. זיהוי המקום אינו השערה: בחפירות אל-ג'יב נמצאו עשרות ידיות כד ועליהן חרות השם 'גבען', ונחשפה שם בריכה חצובה גדולה ובה גרם מדרגות לולייני היורד אל המים - ובשמואל ב ב נזכר הקרב 'על בריכת גבעון'. יושביה רימו את ישראל בבגדים בלים ובלחם יבש וכרתו ברית, וכשצרו עליהם חמשת המלכים יצא יהושע להגן על בעלי בריתו, ובאותו קרב ״שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון״. מאות שנים אחר-כך עמדה שם הבמה הגדולה, ובה זבח שלמה וחלם את החלום שבו ביקש לב שומע.

יהושע בן נון: משרתו ותלמידו הנאמן של משה, שלא מש מתוך האוהל, ומשבט אפרים.

שלמה: בן דוד ובת שבע, שעלה למלוכה בעצת נתן הנביא כשאדוניה אחיו ניסה לתפוס אותה.