חצור

חצור היא התל הגדול בארץ, כשמונה מאות דונם - עיר בסדר גודל אחר לגמרי מכל שכנותיה, ולכן הכתוב מציין ״כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה״. היא שלטה על דרך הים, הציר שחיבר את מצרים למסופוטמיה, וזה מקור עושרה. יבין מלכה אסף את מלכי הצפון ״כחול אשר על שפת הים לרוב״, ויהושע הפתיעם על מי מרום. מכל ערי הצפון שרף רק אותה, ובחפירות אכן נמצאה שכבת שרפה עבה המפרידה בין העיר הכנענית הגדולה לבין היישוב הדל שבא אחריה, ובתוכה פסלים כנעניים שראשיהם וידיהם נותצו בכוונה. בתקופת השופטים קם יבין אחר בחצור, וסיסרא שר צבאו הוא שנפל ביד יעל. וחצור היא גם הראשונה שנפלה בגלות הראשונה: תגלת פלאסר לקח אותה עם כל ארץ נפתלי, כעשרים שנה לפני נפילת שומרון, ובחפירות נמצאה שכבת חורבן גם מן התקופה הזאת.

יהושע בן נון: משרתו ותלמידו הנאמן של משה, שלא מש מתוך האוהל, ומשבט אפרים.

פקח: בן רמליהו, שלישו של פקחיה, שרצח אותו ומלך עשרים שנה.