צרפת ישבה על חוף הים התיכון בין צור לצידון, כלומר בלב הארץ הפניקית - מולדתה של איזבל, בתו של אתבעל מלך צידונים. שם, בארצו של רודפו, הסתתר אליהו אצל אלמנה שאין לה אלא ״מלוא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת״. כד הקמח לא כלה וצפחת השמן לא חסרה כל ימי הרעב, ואת בנה שמת החיה. במקום שבו עבודת הבעל הייתה בביתה, התקיימה האישה היחידה שהאמינה לנביא.

אליהו: התשבי מתושבי גלעד, גדול נביאי ממלכת ישראל וקנאי לה׳ בימי אחאב ואיזבל.