נחום

על נחום

כל ספרו הוא "משא נינוה" - נבואה על חורבן בירת אשור, המעצמה שהחריבה את שומרון, הגלתה את עשרת השבטים ואיימה על ירושלים. כמאה שנה אחרי שיונה הביא את נינוה לתשובה שבה העיר לרשעהּ, ונחום מתאר את מפלתה בלשון עזה ומהירה של רכב ופרשים ושוד: "קול שוט וקול רעש אופן, וסוס דוהר ומרכבה מרקדה"; "בוקה ומבוקה ומבולקה". הוא קורא לה "עיר דמים כולהּ כחש" ו"מעון אריות" שטרף לגוריו - דימוי המכוון לאכזריות האשורית המפורסמת. הנבואה נפתחת בהצהרה מאוזנת על מידת הדין ומידת הרחמים - "ה׳ ארך אפיים וגדול כוח ונקה לא ינקה" - ומעבירה מסר שגם אימפריה שנראית נצחית אינה חסינה מן הדין.

ה' ארך אפיים וגדול כוח, ונקה לא ינקהנחום א', ג