על גלות יהויכין (החרש והמסגר)

תקופה: ממלכת יהודה לבדה (3205–3338)

יהויכין בן יהויקים מלך שלושה חודשים בלבד. נבוכדנאצר עלה על ירושלים, ויהויכין יצא אליו ונכנע - הוא ואמו נחושתא ועבדיו ושריו וסריסיו - והמלך לקחו בשנת שמונה למלכותו. נבוכדנאצר הוציא את כל אוצרות בית ה׳ ובית המלך וקיצץ את כלי הזהב שעשה שלמה, והגלה לבבל עשרת אלפים: את המלך, את השרים ואת כל גיבורי החיל, ואת ״החרש והמסגר״ - החכמים ובעלי המלאכה, מיטב האומה, שאמרו עליהם חז״ל שכשהיו פותחים היו הכול נעשים כחרשים. בין הגולים בגלות זו היו יחזקאל הנביא, שניבא על נהר כבר, ומרדכי היהודי. בירושלים הומלך מתניה דודו ושמו שונה לצדקיהו - אחת עשרה שנה בלבד לפני החורבן הגמור. יהויכין ישב בכלא שלושים ושבע שנה, ובסוף ספר מלכים הוציאו אויל מרודך מבית הכלא, שינה את בגדי כלאו והושיבו על שולחנו כל ימי חייו.

ואת כל החרש והמסגר אלף - כל גיבורים עושי מלחמהמלכים ב כ"ד, ט"ז