פקח

על פקח

בן רמליהו, שלישו של פקחיה, שרצח אותו ומלך עשרים שנה. הנהיג מדיניות אנטי-אשורית וכרת ברית עם רצין מלך ארם. השניים עלו יחד על ירושלים בימי אחז מלך יהודה כדי להדיחו ולהמליך תחתיו את "בן טבאל" - מלחמה שנודעה כמלחמת ארם-ישראל, ובה נעו לבב אחז ולבב עמו "כנוע עצי יער מפני רוח", ואז בא אליו ישעיהו וניבא את נבואת העלמה. אחז קרא לאשור לעזרה, ותגלת פלאסר עלה וכבש את עיון, אבל בית מעכה, ינוח, קדש, חצור, את הגלעד ואת הגליל וכל ארץ נפתלי - והגלה את יושביהם אשורה. זו הייתה הגלות הראשונה של ישראל. הושע בן אלה קשר עליו לבסוף והמיתו.