בלשאצר מלך בבל

על בלשאצר מלך בבל

המלך האחרון לבית נבוכדנאצר. הוא חישב את שבעים השנה שניבא ירמיהו לפי מניין שגוי, סבר שכבר עברו וישראל לא נגאלו, והסיק שאין עוד תקווה לגאולתם - ומתוך כך עשה משתה גדול לאלף רברבנוהי, שתה יין לנגדם, וציווה להביא את כלי הזהב והכסף שהוציא נבוכדנאצר מהיכל ירושלים כדי לשתות בהם הוא ושריו ונשיו. באותה שעה יצאו אצבעות יד אדם וכתבו על סיד הקיר מול המנורה: ״מנא מנא תקל ופרסין״. פני המלך שונו וקשרי חלציו התירו וארכובותיו נקשו זו לזו, וכל חכמי בבל לא ידעו לקרוא את הכתב. המלכה הזכירה את דניאל, והוא נקרא ופתר: מנא - מנה אלוקים את מלכותך והשלימהּ; תקל - נשקלת במאזניים ונמצאת חסר; פרסין - נחלקה מלכותך וניתנה למדי ולפרס. בו בלילה נהרג בלשאצר, ובבל נפלה בידי דריווש המדי.