על מלאכי

בימי: תקופת עזרא ונחמיה

אחרון הנביאים - "משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל". ספרו בנוי כדו-שיח: ה׳ טוען, העם משיב "במה?", והנביא מפרט. הוא פתח באהבה - "אהבתי אתכם אמר ה׳, ואמרתם במה אהבתנו?" - ומשם עבר לתוכחה על הכהנים המבזים את המזבח ומקריבים עיוור ופסח: "הקריבהו נא לפחתך, הירצך?". הוכיח על הבוגדים באשת נעוריהם ועל הנושאים נכריות, ועל מונעי המעשרות - ושם ניתן ההיתר היחיד לנסות את ה׳: "ובחנוני נא בזאת... אם לא אפתח לכם את ארובות השמים". הוא השיב לאומרים "שווא עבוד אלוקים" בהבטחה שספר זיכרון נכתב לפניו ליראיו. ספרו - ועמו כל הנביאים - חותם: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳".

הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנוראמלאכי ג', כ"ג
מקור: מלאכי